לאחר שהבהיר הרשז"א את שיטתו שרק במכשירי חשמל היוצרים אור או חום יש מלאכת מבעיר , הוא ביאר , לא רק מכללא , את גישתו כלפי מכשירים חשמליים ללא תוצאות אור או חום , כגון טלפון , מאוורר או מקרר . הרשז"א ביאר באריכות שאין בשימוש במכשירים אלה ' מוליד' או ' מכה בפטיש , ' ולכן להלכה התיר את השימוש בהם בשבת , אך לא למעשה , כיוון שאנשים לא יבחינו בין סוגי מכשירי החשמל , ויבואו להתיר הדלקת מכשירים חשמליים באופן גורף , גם כאלה שיש בהם איסור מבעיר מן התורה . בכל זאת הרשז"א נאמן לשיטתו ומתיר שימוש במכשירים כאלה במקום צורך גדול : נתבאר לפי זה דלענ"ד נראה דבכה"ג דלא עשה כלל שום הדלקה או כיבוי כי אם מחבר רק את הטלפון עם הזרם אין לאסור בשבת ויו"ט לא משום מכה בפטיש ולא משום מוליד . אך חושבני שהמון העם אינו יודע כלל להבחין בכך ויכול לטעות ע"י זה לומר שמותר גם להדליק ולכבות את החשמל בשבת , ולכן אף לדידן אין להתיר דבר זה כי אם במקום צורך גדול . מטעם אחר אסר הרשז"א שימוש ברמקול או ברדיו בשבת . ישנה מחלוקת בין השו"ע והרמ "א בדין הפעלת מכשיר המשמיע רעש בפעולתו לפני שבת , שימשיך את עבודתו ביום השבת עצמו . השו"ע ל...
אל הספר