2. היחס לשלטון

התנועה הציונית נראתה בשעתה בעיני רוב היהדות האורתודוקסית החרדית כדמות של פרדוקס מאיים : מחד גיסא , תנועה יהודית חדשנית ומהפכנית היוצאת נגד ציוויי תורת ישראל ואף כופרת בהם – זוהי יוזמה אנושית חילונית המונהגת בידי כופרים ופוקרים 117 גישה זו זכתה גם לביקורת , שכן יוצא שאין שום טקסט המשוחרר מפרשנות סובייקטיבית מנותקת מהטקסט עצמו – ראה : טומפקינס , ביקורת על תגובת הקורא ; בנימין , על משמעות נסתרת . 118 דמות כזו עולה מכל הספרים שיצאו על הרשז – "א ראה : אליהו , התורה המשמחת ; ה . ב . ג , רבן של ישראל ; סטפנסקי , ועלהו לא יבול ; שורץ , רבנו הגדול ; שטרן , המאור הגדול ; שין , גאון ישראל ותפארתו . 119 קריאה עם הנחות מלכתחילה שנמצאו שגויות , מוצאים על הרב קוק ויחסו לחילונים . רבים חושבים כי אהבת ישראל שלו הביאה אותו מן הסתם לפסיקה מקלה כלפי החילונים , ברם מהמחקרים על מורשתו ההלכתית ניכר בעליל כי לא היה כזה כלל – ראה בן ארצי , הראי"ה קוק כפוסק . 120 רביצקי , הקץ המגולה , עמ' . 23 שהרימו יד על כל הקדוש והמסורתי – אך מאידך גיסא הציונות חורתת על דגלה את סמלי תקוות ישראל מימים עברו , ומתיימרת להגשים מ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן