המקורות הנדרשים לצורך פסיקת הלכה רבים הם – הם ניתנים לפנינו בספרות ענפה המתחילה מתקופת התנאים והמשנה , דרך האמוראים והתלמוד הבבלי והירושלמי , ספרות השו"ת של הגאונים , הראשונים והאחרונים . פוסק הלכה אורתודוקסי ' סטנדרטי , ' מהחוג שהרשז"א נמנה עמו , הנדרש להכריע בסוגיה כלשהי צריך לעיין בספרים רבים בטרם יפסוק את פסקו . אמנם ידוע על פוסקים אחדים , יוצאים מן הכלל , שהכריעו מן הגמרא במישרין , כמו הרב יוסף רוזין ה' ) רוגאצ'ובר , ( ' וכן גם כאלה שהתחשבו רק בספרות הראשונים כדוגמת ה'חזון איש , ' שבאופן כללי לא ייחס חשיבות רבה לפסיקת האחרונים , למעט פסיקת הגר ' "א הגאון מוילנא , ' ואף ראה בו אחד מן הראשונים , אך העיסוק המחקרי המצומצם בפוסקים בודדים כאלו כיוצאים מן הכלל מעיד כי גישה זו היא מיעוט בקרב הפוסקים . לעומת אלה , אצל הרשז"א אין מוצאים יחס מועדף לפוסק כלשהו , ולא יחס של הערכה פחותה כלפי הפוסקים האחרונים . המקורות העיקריים שבהם הוא עוסק במהלך המשא ומתן ההלכתי שהוא מנהל הם ' שגרתיים' למדיי , כלומר עיון בסוגיות עצמן החל מספרות ההלכה הקדומה ועד לזמנו . באופי כזה של פסיקה אין כל חידוש – אדרבה '...
אל הספר