ה״ברוקי״ בכתיבתו של הזז

כאחד האדם ( א : ; 155-160 ; 69-71 ג : , ( 46-48 ויש שיעיש אף קופץ עליו ותולש ממנו את האות מ״ם ש״מפרפרת בחלל בית הכנסת״ ( ג : . ( 47 כך גם מעוצב ברומן כל העולם העליון , ה״שמים״ הרוחניים על גרמיהם – לא כחלל רוחני אלא כאילוסטרציה חומרית הניתנת למישוש : המזלות ככדורים בגודל של אתרוגים ודלעות ( ג : , ( 76 הלבנה כבהמה סוררת ( ג : , ( 79-80 השמים כקרקע , העננים כמצע מוצק ( ג : , ( 76-80 המלאכים כאווזים לבנים ( ג : , ( 82-90 היכלות גן עדן כמרחב ארצי ממשי ולא כדימויים לשפע רוחני ( ג : . ( 70-73 כך גם מבקשת גנא מיעיש שיביא לה מן העולמות העליונים ״מטלית של רקיע״ ( על פי ביטוי מדרשי תלמודי המדמה את הרקיע ליריעת בד מתוחה של אוהל ) כדי שתכין ממנה רנגש ( בגד נשי צבעוני , ( ומספר כוכבים שתקשרם כמחרוזת על לבה ( ג : . ( 214 דוגמה נוספת היא הסוחר הנושה ביעיש ומפשיט את כותונתו – ה״שמלה״ שלו – מעל עורו בשל חוב כספי , כאילוסטרציה גסה ביותר לאיסור הטקסטואלי המקראי ( שמלה – שמלה / שלמה : ( ״אם חבל תחבל שלמת רעך , עד בא השמש תשיבנו לו , כי היא כסותה לבדה , הוא שמלתו לערו , במה ישכב ) ״ ? שמות כב , כה-כו . ( – ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן