בעקבות "השפה שבה מדברים עם אלוהים" פוליטיקה של מרחב ונדודים בסיפור "בשמש הדרומית"

איריס מילנר א . עקורים לנצח בקובץ הסיפורים השני של אהרן אפלפלד , בגיא הפורה , ( 1963 ) נמצא בין שישה–עשר סיפוריו הסיפור " בשמש הדרומית . " על פי קווי המתאר הכלליים שלו אפשר למנות סיפור זה עם קבוצה רחבת היקף של סיפורים ונובלות שאפלפלד כתב , העוסקים בעיצוב דמותם של ניצולי שואה ותיאור גורלם בשנים שלאחר המלחמה . את הטקסטים הללו מאכלסים בדרך כלל גברים ונשים , פליטים נטולי שם וגיל , שמורחקים / מתרחקים אל שולי–השוליים של חברת בני אדם ואינם מתעניינים בשום פתרון או מענה למצבם . תיאורם של הפליטים המשוטטים בגפם , לעתים בסמוך למחנות העקורים displaced ) ( persons camps שבהם מרוכזים ניצולים כמותם , הוא תיאורה של הוויית הדרה טוטלית , ברוטלית , אל מחוץ לכל מרחב אנושי , של מי שהם בחזקת " עקורים לנצח . " בדרך כלל 1 אהרן אפלפלד , " בשמש הדרומית , " בתוך : בגיא הפורה , שוקן , ירושלים ותל אביב , 1963 עמ' . 176-187 הפניות לסיפור יצוינו במאמר במספרי עמודים בלבד . 2 עם הסיפורים העוסקים בכך נמנים , בין השאר , כל סיפורי הקובץ עשן , עכשיו , ירושלים ; 1961 הסיפורים " על יד החוף , " " בגובה הקר , " " השיירה , " " ...  אל הספר