דרור בורשטיין למאיר אפלפלד אחד הסיפורים הטעונים ביותר של אהרן אפלפלד ( יליד ( 1932 הוא סיפור שלא נכתב . הסיפור נדפס , אך לא נכתב ולא פורסם כסיפור ; הוא סופר מפיו של אהרן אפלפלד בעל פה למראיין מיכאל גלוזמן , ופורסם כתשובה קצרה במסגרת הריאיון . הנה הסיפור : ראיתי את שמו של אבא ברשימה בסוכנות ולא ידעתי אם זה אבא או לא . לא ידעתי אם מיכאל אפלפלד הוא אבא , או מיכאל אפלפלד אחר , אף על פי שהשם אפלפלד הוא נדיר מאוד . פשוט , אבל נדיר . שאלתי איפה הוא נמצא , אמרו לי שהוא במעברה בבאר טוביה . בבאר טוביה אמרו לי שהוא עובד בפרדס . הוא היה בבאר טוביה כבר עשרה ימים , מצא עבודה ועבד בקטיף . אני הולך לפרדס ושואל איפה הוא , אומרים לי " בעץ ההוא . " אני רואה סולם , ועל העץ עומד יהודי זקן מאוד . הייתי כבן שלושים , כבר סיימתי את לימודי באוניברסיטה , והוא היה בן למעלה משישים . אני פונה אליו בגרמנית ואומר לו : “ Herr Appelfeld "? והוא יורד מן הסולם , מסתכל עלי ולא יכול להגיד מילה אחת , ורק דמעות שוטפות אותו . ובמשך יום שלם הוא לא יכול להוציא הגה מפיו , רק איזה בכי איום . הוא לא אומר לי שהוא האבא שלי , אני לא ...
אל הספר