שאלה: האם "יום הקדיש הכללי" לזכרם של קדושי השואה, שנקבע לעשרה בטבת, יתבטל לאחר שלא ישארו קרובי משפחה של הנספים המחוייבים באמירת קדיש, או שיום זה נקבע לדורות?

תשובה ב " ה ב ' חשון תשל " ו שלומך ישגה לעולם , מכובדי , לשאלתך מה יקרה " ליום הקדיש הכללי " בעשרה בטבת שנקבע לזכרם של קדושי השואה , בעוד דור או שנים , כאשר לא ישארו קרובי משפחה המחוייבים באמירת קדיש ? האם יום י ' בטבת יתבטל כיום הקדיש הכללי לקדושי השואה , או שיום זה נקבע לדורות כיום שגם צאצאינו יתמידו באמירת קדיש על קרבנות השואה ? תשובה : אין בידינו הוראה ברורה בשאלה זו , אבל לפי עניות דעתי , כדי שיום הקדיש בי ' בטבת ישאר במשמעותו גם לדורות הבאים , יש לקבוע , גם כיום , שבי ' בטבת יאמרו קדיש לא רק קרובי משפחה של הניספים בשואה , אלא כל מי שמותר לו לומר קדיש יתום דהיינו , כל מי שאין לו הורים או אפילו הורה אחד , צריך להשתתף באמירת קדיש על קדושי השואה בי ' בטבת באשר ההלכה קובעת שתלמיד חכם שמת הכל קרוביו , ושואלת הגמרא : "הכל קרוביו סלקא דעתך ? אלא הכל כקרוביו " וכו ' ( מו " ק כה , א , שבת קה , ב ) על אחת כמה וכמה כאשר מדובר על שליש מעם ה ' שהושמדו בידי הנאצים ימ " ש , ביניהם מאות אלפי תינוקות של בית רבן , מהם ארזי הלבנון אדירי התורה , בודאי שכל ישראל דינם כקרוביהם , ואין הדבר תלוי בקרבת מש...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)