פרק שישים ושישה חתחתים בדרך לעלייה הכרתי את אשתי בישראל ב . 1961 - לפני שהתחתנו הבטחנו זה לזה שנגור בישראל . אולם ההבטחה נועדה מלכתחילה להתממש רק בשלב מאוחר יותר , שכן הבטחתי גם להוריה שהיא תסיים קודם את " קולג ' ברנרד . " בינתיים , כל עוד אני בארצות הברית , ניסיתי להאהיב את לימוד התורה על סטודנטים חסרי רקע חינוכי דתי ב " בית הספר ע " ש ג ' יימס סטראייר " בישיבה - יוניברסיטי . אך הדברים התגלגלו כפי שהתגלגלו . כהונתי הארעית בבית הכנסת ב " לינקולן סקוור " הפכה לכהונת קבע בבית כנסת גדול ויפהפה , שהוא גם מרכז תורה בלב לבה התרבותי של מנהטן . גם משפחתי - שלי גדלה . חיי בווסט - סייד של מנהטן היו תוססים ויצירתיים , בשל אופיים מקרב - הרחוקים של בית הכנסת ושל תפקידי בישיבה - יוניברסיטי . עוד מוקד אידיאליסטי שהקהה אף הוא מטעמה החמצמץ של ישיבתנו בגולה היה הפעילות הנמרצת של הקהילה למען יהדות ברית המועצות . ובכל זאת , ריחוקנו הגיאוגרפי מישראל הותיר אותנו בתחושה מתמדת של החמצה . כבר סיפרתי כיצד בעת השלמתו של בניין הקבע של בית הכנסת , ב , 1970 - חזרתי ממסעי למוסקבה באיחור , בשל מעצרי שם , והגעתי לניו ...
אל הספר