פרק אחד-עשר מטריאליזם: שיקולים אפריוריים

הרובה לא נותן לצייד את הציפור אלא רק את הגווייה . ) פתגם עממי ) תנו לי לשוב אל אותה הפינה הנידחת , איפה אותם החיים עם שמחת הפשטות ? " ) השיר על הארץ , " יהושע סובול ( Is there a ghost in the machine ? ) גילברט רייל ) בשני הפרקים הקודמים הראיתי שלא סביר להניח את קיומם של מרווחים חופשיים במסגרת הסיבתיות הפיזיקליסטית . מכאן הסקנו שמי שמחזיק בעמדה מטריאליסטית אינו יכול להכניס לתוכה חופש רצון , אלא לכל היותר אקראיות או סיבתיות הסתברותית . המסקנה מכל זה לגבי הדיון שלנו היא שמי שדוגל בליברטריאניזם חייב לוותר על המוחלטות של הפיזיקליזם , ולקבל את קיומה של השפעה פסיכופיזית ; את קיומו של רכיב לא חומרי בעולם ובאדם , רכיב שיכול להשפיע גם על העולם החומרי . מכאן עולה המסקנה שיש קשר בין שתי הבעיות שמלוות אותנו : הבסיס לדטרמיניזם הוא מטריאליזם , והבסיס לליברטריאניזם הוא דואליזם אינטראקציוניסטי . זו בדיוק התמונה שהצגנו בסוף הפרק השמיני , שם הצבנו את שני המתמודדים שלנו זה מול זה : המטריאליזם הרך , כלומר אמרגנטיות - ההתרחשויות ביסודן הן גופניות , והמנטלי אינו אלא תכונות קולקטיביות של הגוף או המוח שלנו . ב...  אל הספר