שמשהו רע מתלבש על משהו שהוא בעל ערך ביסודו , אז הכול הרבה יותר שטני . הרע אף פעם לא מסתפק בלהיות גלוי , הוא תמיד מתלבש על משהו שהיה מאוד יפה במקור . וכאן הערבוב הוא כל כך אקספלוסיבי , שאתה כבר לא יכול להפריד בין הדברים . וזה כולל גם את אותו מקום , בר אילן , שיש בו כמה אלפי סטודנטים שלומדים במסירות נפש — שם בדיוק התיישב הרוע . כמו מין סרטן שנכנס בתוך התא הכי חשוב בגוף ונשאר באורגניזם . והוא תמיד בא מאותו מקור — הסימנים שלו הם חוסר חשיבה אינדיווידואלית . לא יכולה להיות חשיבה אתית אם אין חשיבה אינדיווידואלית . מירה : אתה חוזר תמיד לחשיבה האינדיווידואלית , ואני מאוד אוהבת את זה , אבל החשיבה הזו היא בעצם מיצוי של החשיבה הסוקראטית ולא של הקטכיזם או של הדוגמה שיש בנצרות וביהדות . אנדרה : אני רואה לאן את מובילה אותי , כאילו בצד אחד ( הליברלי ) אין מחשבה דוגמטית , רק סובלנות . מספיק לקרוא קצת היסטוריה אירופית כדי לדעת את התשובה . נכון , בדת יש אלמנט דוגמטי . האחד לא הולך בלי השני . וכל דת יורדת מהפסים ברגע שאלמנט זה מתגבר לגמרי ורואה את עצמו כדבר אבסולוטי . אבל ביהדות במיוחד יש תמיד מאבק בין הא...
אל הספר