כשהרב רחמים נסימי הגיע לבית שמש בשנת תשמ " ח , , 1988 הוא הרגיש בבית . כבן העיר שדרות וכמי שכבר בגיל עשרים וחמש כיהן כראש מחלקת חינוך בעיר פיתוח , אוכלוסיית בית שמש לא היתה זרה לו . נסימי היה אז אברך מבוגר בן שלושים וארבע . במהלך השנה החמישית שלו בכולל האברכים של ישיבת שעלבים בער בו הרצון לשוב לעיירות הפיתוח , לזירה שממנה יצא כדי לחזור ביום מן הימים ולפעול . לעיר הולדתו שדרות , שבה פעל בעבר ללא תחושת הצלחה , לא רצה נסימי לחזור . אמנם הוא חזר אליה שנתיים מאוחר יותר כדי להקים בה גרעין , אבל נטיית לבו הראשונית היתה לפתוח דף חדש במקום שבו טרם התגורר . בית שמש נראתה לנסימי מתאימה . בסוף שנות השמונים היא היתה עיירת פיתוח קטנה ובה שלושה - עשר אלף תושבים ולא מעט אתגרים חברתיים . בנוסף , היא היתה קרובה ונגישה לישיבת שעלבים , שמתוכה ביקש נסימי לשאוב את המשפחות הראשונות לגרעין . וכך , בקיץ תשמ " ח , , 1988 הגיעו לשכונת גבעת שרת בבית שמש ארבע משפחות של אברכים והקימו בה את גרעין " שעלי תורה . " חצי יובל שנים לאחר מכן עומד הרב נסימי בראש רשת " שעלי תורה , " המאגדת למעלה מעשרה גרעינים ברחבי הארץ שבהם...
אל הספר