המזון הוא מוצר חיוני לקיומו של האדם , וחלק מרכזי מהתרבות האנושית לאורך הדורות התנהל סביבו . החברות האנושיות הקדומות נאבקו על הישרדותן בטבע ולכן השגת המזון , ומאוחר יותר גידולו , היו מהעיסוקים החשובים ביותר . עיון בסיפורי התנ " ך מגלה שחלק ניכר מהאירועים המתוארים בו - החל ב סיפורי האבות בספר בראשית וכלה בדברי הנביאים בתקופת בית ראשון - קשור למאמצים , לקשיים ולחששות הקשורים בהשגת המזון . ככל שהחברה מתפתחת מבחינה כלכלית ותרבותית , הופכת האכילה ממוקד של חשש ודאגה קיומית למוקד של הנאה וחוויה תרבותית . לתופעה זו אנו עדים בימינו , כאשר המסעדות ובתי הקפה נחשבים כמקום בילוי מועדף , ומדי שנה מתקיימים פסטיבלים שונים סביב סוגי מזון מגוונים . מנגד , תופעה זו מביאה לידי סכנות חדשות , דוגמת השמנת יתר ואכילת חומרים המזיקים לבריאות . בתוך כך מתעוררת השאלה : מהו יחסה של התורה לאכילה ? האם היא רואה בה סוג של רע הכרחי , החיוני לקיומו של האדם , ופוסלת כל עיסוק החורג מצורך זה , או שמא היא מקבלת את האכילה כחלק מהדרך שבה בני אדם מבטאים את אישיותם , את תרבותם ואת 1 יכולותיהם בתחומים שונים ? . 1 שאלה זו רלוונטי...
אל הספר