אין חכמתו של אדם מגעת אלא עד היכן שספריו מגיעים . ) צוואת רבי יהודה אבן תיבון ) 1 אני מבקש לפתוח פרק זה בסיפור אישי קצר . אבי ז " ל היה מנהל ספריית " ישורון " בירושלים . ממנו למדתי על הכבוד שצריך לרחוש לכל ספר ובייחוד לספרי קודש . אחי ואני נהגנו לפקוד ספרייה זו , שהיתה גדושה בספרי חוכמה ומחקר , לעתים מזומנות . באחד הערבים ביקש אחד מאחי לשאול את הספר אהבת ציון שנכתב על ידי אברהם מאפו , אחד מסופרי ההשכלה . אבי ז - ל " חסיד בעלז במקורו ובנשמתו מחד , ואדם משכיל מאוד מאידך - ראה את הספר בידי בנו ופניו חוורו כסיד . אחי הסתכל על אבי ולא הבין את המתרחש . "למה חוורו פניך ?" שאל , ואבי הביט בספר ואמר לו : " אצלנו בישיבה , מי שהחזיק בספר זה כבר לא חזר אל בית המדרש " . אחי , שכבר היה בחור ישיבה באותה העת , הביט על אבי בפליאה , כמבקש לומר : "אצלנו כבר לא מתקלקלים מספרים " . . 1 אבי מורי , הרב שמואל דב סתיו זצ " ל , נולד בפולין בעיר חלם ולמד בצעירותו בישיבת חכמי לובלין ובישיבת סטולין אצל גדולי התורה , ביניהם רבי שמעון ז ' ליכובער . אבי היה תלמיד חכם גדול ששילב בין חוכמת התורה לח וכמת החיים באופן נפל...
אל הספר