אפילוג: מה קרה לאופציה המסורתית?

אחד הגילויים החשובים של סקר הזהות היהודית שעשה מכון גוטמן ב–1991 היה שבניגוד לדימוי הרווח , זהותם היהודית של הישראלים אינה נחלקת בין שתי ההגדרות הקוטביות דתי וחילוני . מהסקר עלה כי 43 % מהנשאלים הגדירו את עצמם חילונים , 15 % הגדירו את עצמם דתיים , וכל השאר — ( 42 % ) מסורתיים . בסקר נוסף שערך המכון ב–1999 חזרה מגמה דומה , אם כי לא זהה ( ייתכן שבגלל גל העלייה מברית המועצות לשעבר 48 % : ( הגדירו את עצמם חילונים , — 17 % דתיים — 35 % ו– מסורתיים . המסורתיים הגדירו את עצמם כמי שאינם מחויבים לתרי"ג מצוות אך גם כמי שאינם מתנגדים לשמירת מצוות . הם אמרו שהם בוחרים מה לשמור מתוך המסורת היהודית וכי ההנמקה שלהם אינה הלכתית אלא מסורתית — הרצון לשמור על שרשרת הדורות , ברמה המשפחתית או ברמה הלאומית . התהליך שתואר בכל עמודי הספר הזה מבטא לכאורה את חיזוקה של הזהות המסורתית . יותר ויותר ישראלים , המגדירים את עצמם חילונים , מבקשים לבטא באופן פעיל את זהותם היהודית . הם עושים זאת בלימוד , בטקסים , בתפילה או בקיום מנהגים מסורתיים . בד בבד יותר ויותר ישראלים המגדירים את עצמם דתיים מבקשים לבטא את זיקתם ליהדו...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר