בחינת הרכב המשתתפים במסלול התרבותי , בעיקר הלומדים בבתי המדרש , מעלה שרובם נשים , אשכנזים , ומבחינת חתך הגילים — או צעירים לפני הקמת משפחה או מבוגרים לאחר שלב גידול הילדים . מאפיינים אלה , שבלטו במיוחד בראשית תופעת בתי המדרש , אמנם התגוונו במרוצת השנים אבל עדיין נותרו תקפים , לפחות כמגמה סוציולוגית . על מאפייניו הסוציולוגיים של המסלול הרוחני אין בידינו נתונים מחקריים — בעיקר משום שמדובר בפעילות בעלת אופי וולונטרי הרבה יותר : איש אינו מדרבן את הישראלים וקורא להם ללמוד קבלה או חסידות , כפי שהם נקראים " ללמוד יהדות , " וודאי שאיש אינו מסבסד את התהליך הזה , כפי שעושות קרנות כמו קרן אבי חי או פדרציות יהודיות בארצות הברית , המסבסדות את בתי המדרש הממוסדים יותר . ממילא יש גם פחות גורמים בעלי עניין או אמצעים שבודקים את פרופיל המשתתפים בלימודי הקבלה והחסידות או בסדנאות הטיפול ה"יהודיות" למיניהן . למעשה , הגורם הרלוונטי היחיד שניתן להעלות על הדעת הוא אותם מרכזים מסחריים ללימודי קבלה שייתכן שיהיו מעוניינים בבדיקה פנימית כזו לצורכי שיווק ( אפשר שגם גורמי מחקר אקדמי יהיו מעוניינים בכך , אולם נכון לש...
אל הספר