בהתאם לנטיית לבו . אדם המגדיר עצמו חילוני אבל יש בנפשו גם יסודות רליגיוזיים המבקשים להתפלל , ירגיש פחות אי–נוחות ( אם בכלל ) לממש את אותם יסודות , כשם שאנשים המגדירים עצמם דתיים ( גם אלה שזו הגדרתם העצמית הכנה , שאינה רק מצוות אנשים מלומדה ) וחושקים עם זאת בחופש של ריקוד פרוע או במחקר אקדמי ביקורתי של לימודי היהדות , ירגישו היום הרבה פחות אי–נוחות מבעבר לממש זאת . השלישי , עלייה בהשפעה החברתית והתרבותית של הזהות המזרחית . כל עוד שלטה האשכנזיות החילונית שליטה בלעדית בתרבות הישראלית , בלט בתרבות זו היחס העוין ליהדות . אבל מאז המהפך הפוליטי של , 1977 שהעלה את הליכוד לשלטון ואף בישר את שינוי מעמדם החברתי והתרבותי של המזרחים , קיבלה ההוויה המזרחית משקל גדל והולך בתרבות הישראלית : בספרות , בפזמונאות , בקולנוע וברוב תחומי התרבות האחרים . בתוך כך עלה גם משקלה של המסורתיות המזרחית כדרך התייחסות לגיטימית ליהדות . אדרבה , נראה שבעיני חלק מהאשכנזים , תיקון היחס למזרחים בא לידי ביטוי גם בתיקון היחס למסורת . המזרחים מצדם גם הוכיחו שיחס עמוק למסורת יכול לשכון לצד הוויית חיים תוססת וחיונית , שאינה בוח...
אל הספר