תופעת הרנסנס היהודי החילוני נוצרה , כאמור , בקרב החילונים האשכנזים הוותיקים . לפחות בראשית הדרך 80 % כ– מהלומדים בבתי המדרש החילוניים היו אשכנזים , והמצב היה דומה גם בתחומים אחרים של העיסוק התרבותי החילוני ביהדות . הסיבות לכך יפורטו בהמשך , אולם כבר עתה ניתן לומר שאין בכך פלא , שכן המגזר האשכנזי הוותיק הוא שיצר וביסס את הזהות החילונית בישראל ואת התרחקותם של החילונים מעיסוק פעיל ביהדות . לכן טבעי שכאשר נוצר שינוי ביחס הזה , הוא יבוא לידי ביטוי קודם כול באותו מגזר שיצר את הניכור . מכל מקום , לנוכחות הקבועה והמתרחבת של רנסנס היהדות ולהכרה שאין מדובר בעוד אופנה חולפת משמעותית העובדה שככל שעבר הזמן התבססה התופעה גם במגזרים שאינם אשכנזים ותיקים . בפרק זה אסקור שלושה ביטויים מרכזיים של ההתרחבות של רנסנס היהדות : ההתרחבות בקרב עולי ברית המועצות לשעבר ( חבר המדינות , ( ההתרחבות בקרב המזרחים והזיקות החדשות בין הציבור החילוני לבין התנועות הדתיות הלא אורתודוקסיות ( קונסרווטיבים ורפורמים . ( א . עולי חבר המדינות גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר , שהחל עם התפרקות המעצמה הקומוניסטית בסוף שנות השמו...
אל הספר