התודעה הדתית נגזרת במידה רבה מעמדות הלכתיות . הנורמה קובעת את התודעה , ולכן הסוגיה הנידונה כאן בעניין מעמדם של ערביי ישראל ומיעוטים אחרים במדינה היהודית הדמוקרטית משפיעה הלכה למעשה על עמדות הציבור הדתי ואף המסורתי . בשיח הדתי נשמעות לעתים אמירות גורפות בדבר עמדה הלכתית שלפיה האזרחים הערבים הם , על פי ההלכה , אזרחים פחותים בערכם . מחקר מדיניות זה העלה כי אף על פי שיש בהלכה עמדות חריגות ברוח זו , רוב בעלי ההלכה בדורנו הציעו לראות בערביי ישראל ובמיעוטים אחרים אזרחים שווי זכויות . מן המקורות היהודיים הקלסיים אפשר לחלץ שתי גישות בעניין מעמד הנכרי הגר בקרב עם ישראל : גישה לאומית וגישה אוניברסלית . שתי הגישות מאפשרות לנכרים בעלי זהות לאומית ותרבותית שונה לגור בקרב ישראל כגרים תושבים , אם יקבלו על עצמם לקיים רובד בסיסי של חובות המוגדרות " שבע מצוות בני נח . " על פי הגישה הלאומית שבע מצוות אלו הן חלק ממצוות התורה והן נתבעות מכל אדם הרוצה לגור בקרב ישראל , ואילו על פי הגישה האוניברסלית מצוות אלו מבטאות נורמות יסוד אנושיות בלא תווי זיהוי יהודיים . הגישה הלאומית תובעת מנכרים לקבל על עצמם רובד בסיס...
אל הספר