חכמי ההלכה החרדים לא הוטרדו כלל משאלת מעמד הנכרים במדינת ישראל מכיוון שממילא לא ראו צורך למצוא הצדקה הלכתית לפעולותיה של מדינת ישראל , ולא נשתנתה שאלה זו מכל השאלות האחרות . אפשר למצוא בדבריהם התייחסויות פרטיות לשאלות מקומיות הנובעות מן המפגש בין יהודים לבין נכרים המתקיים גם בימינו , אך ניכר אצלם חסרונו של הדיון העקרוני בסוגיית מעמד הנכרים כיום ויחס המדינה כלפיהם . בניגוד אליהם סוגיה זו טרדה במידה רבה את מנוחתם של חכמי ההלכה הציונים כבר בערב הקמת המדינה . הללו לא נלאו מלחפש מוצא הלכתי שיאפשר ישיבת נכרים במדינת ישראל ויעגן את זכויותיהם על פי ההלכה . מדבריהם ניכר במפורש או במובלע שלדעתם אי אפשר כיום לקיים את המדינה בלא לאפשר את ישיבתם של הנכרים בה ובלא להכיר בזכויותיהם . דומה אפוא שהשאלה לא הייתה אם להתיר ישיבת נכרים במדינה על כל המשתמע מכך אלא מהו המנגנון ההלכתי המאפשר ישיבה זו על כל השלכותיה באשר לזכויותיהם . למרות תכליתם הניכרת לעין למצוא בסיס הלכתי למצב הנוהג כיום במדינת ישראל אפשר לזהות בדבריהם מגמות שונות : יש שתמכו את יתדותיהם באילוצי המציאות , יש שמצאו דרך משפטית פורמלית ויש שעיג...
אל הספר