יש אפוא שתי תפיסות בעניין מעמדו של גר תושב : רמב"ם רואה בו אזרח העולם שהותרה ישיבתו בארץ ישראל למרות היותו כפוף למערכת חוקים משלו ( הגישה האוניברסלית . ( לעומת זאת רמב"ן ותלמידיו רואים בו גר צדק למחצה היושב בקרב עם ישראל וכפוף חלקית לחוקי התורה ולמשפטיה ( הגישה הלאומית . ( מקרה מבחן אפשרי לעימות בין שתי תפיסות אלו ייווצר בסכסוך כלשהו בין אזרח מישראל לבין גר תושב . המחזיקים בתפיסה הרואה בו אזרח הנתון לחוקי התורה ישפטו את שניהם על פיה חוקיה , אך אלו הרואים בו אזרח העולם הכפוף לחוקה אחרת ייתקלו בבעיה כיצד ראוי להכריע בין שני נתינים של מערכות משפט שונות . המשנה במסכת בבא קמא ד , ג מציגה תביעת נזיקין בין נכרי שאינו גר תושב לבין אדם מישראל . עימות זה הוכרע באופן שונה בשני מקרים של נזק הנגרם מנגיחת שור . אם שור של ישראל נגח שור של נכרי — הבעלים ( ישראל ) פטור , ואם שור של גוי נגח שור של ישראל — הבעלים ( הגוי ) חייב . רוצה לומר : תמיד יש לפסוק לטובת בעל הדין מישראל ונגד הגוי . אי שוויון זה הטריד את הגמרא , ובשני התלמודים מובאת ביקורת על חוסר ההגינות שבהלכה זו מפיהם של חכמי רומי . ראשוני האמורא...
אל הספר