כיצד יש להבין אפוא את דעת חכמים בהגדרת מעמדו של גר תושב ? נראה שהגישות להבנת מעמדו תלויות בבחינת מעמדן של שבע מצוות בני נח . האם הן נתפסות כשבע מצוות מתוך תרי"ג מצוות שניתנו למשה , ולפיכך המקיים אותן מיישם חלק מתורת משה , או שהן יוצרות מערכת מצוות עצמאית שמקורה בציוויים שניתנו לכל באי העולם ישירות ולא בתיווך תורת משה . מכאן , האם קבלת שבע מצוות אלו היא הצטרפות חלקית לעם ישראל ולתורתו והיא בבחינת גיור חלקי , או שיש לראות בקבלה זו התחייבות לקיום שבע מצוות אלו בבחינת חוקה אוניברסלית נפרדת ? כפי שנראה בהמשך , ספרות חז"ל מציגה את שתי העמדות . הנוסח הקדום ביותר לשבע מצוות בני נח מובא בתוספתא , עבודה זרה ח , ד : " על שבע מצוות נצטוו בני נח , על הדינין ועל עבוד ] ' ה ] זרה ועל קיללת השם ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ועל הגזל [ ... ] על אבר מן החי . " מצוות אלו כוללות שישה איסורים שונים וחובה שביעית לקיים מערכת משפט האוכפת איסורים אלו ( המכונה ברשימה " דינין . ( " מתוך ששת האיסורים שניים הם בתחום הדת : איסור עבודה זרה ואיסור קללת השם , וארבעה בתחום המוסר : איסור גילוי עריות , איסור שפיכות דמי...
אל הספר