מבוא

מדינת ישראל הוקמה , על פי מגילת העצמאות , כמדינה יהודית שתשמש ביתו הלאומי של העם היהודי . עם זאת כרבע מאוכלוסיית המדינה אינו יהודי , ורובו המכריע מורכב מערבים המקיימים זיקות שונות עם העולם הערבי ועם העם הפלסטיני הנתון במאבק מתמשך עם מדינת ישראל על השליטה בארץ . עם זאת , כפי שמפרטים ערכי המדינה המנוסחים במגילה זו , ישראל היא מדינה דמוקרטית המבטיחה שוויון זכויות וחופש לכל אזרחיה . מצב זה מעורר במדינת ישראל שאלות קיומיות , ערכיות , מוסריות ומציאותיות סבוכות ביותר . אחת השאלות העיקריות היא סוגיית מעמד המיעוטים הלא יהודיים החיים במדינת ישראל , או במילים אחרות המחדדות את הקושי שבמצב זה הנובע מהגדרת זהותה של מדינת ישראל " מדינה יהודית ודמוקרטית : " כיצד אפשר לשמר את אופייה היהודי של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ובד בבד להעניק את מלוא זכויות האזרח ללא יהודים החיים בה ? המתח בין שתי תביעות אלו מביא לעתים לכך שקשה , ואולי בלתי אפשרי , לממש את שתיהן במלואן בכל תחומי החיים . הקשר המדויק בין תביעות אלו נותר פתוח וטרם עוצב סופית , הוא נתון לוויכוחים מתמידים בציבור הישראלי , ואף חלו בו שינויים בחקיק...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר