לנוכח כל האמור לעיל , הנתונים הלא מחמיאים בדבר האמון הציבורי במוסדות הפוליטיים והאחרים לא אמורים להפתיע איש . חזרנו גם השנה על השאלה בנידון , אם כי בשינויים קלים : השנה הוצאנו מבדיקת האמון את ראש הממשלה והמפלגות ובמקומם הוספנו את מדידת האמון בבנקים ובמשרד האוצר . בפרק הקודם כבר הצגנו את נושא האמון בשני הגורמים האחרונים . כאן נציג את שאלת האמון בנוגע לתקשורת , בית המשפט העליון , המשטרה , נשיא המדינה , הכנסת , צה"ל , הממשלה והרבנות הראשית ( לערבים — אנשי הדת . ( אמון במוסדות שאלות 9 . 9–10 . 1 נספח , 1 עמ' 207 נספח , 2 עמ' 236-240 כמו בעבר גם השנה צה"ל הוא הגוף שקיבל במדגם היהודי את מידת האמון הגדולה ביותר . ( 88 . 1 % ) במקום השני ניצב נשיא המדינה , ( 71 . 2 % ) ואחריהם בית המשפט העליון . ( 62 % ) רק שלושת מוסדות אלו זוכים לרוב יהודי הנותנים בהם אמון . הבאים בתור הם : המשטרה , ( 45 . 1 % ) הממשלה ( 37 % ) והכנסת . ( 35 . 2 % ) בתחתית הסולם נמצאים הגופים שפחות משליש מהציבור היהודי נותנים בהם אמון : הרבנות הראשית , ( 29 . 1 % ) התקשורת ( 28 . 4 % ) וכאמור ( בפרק — ( 1 הבנקים ומשרד האוצר ....
אל הספר