נוסף על העקרונות והשיקולים הכלליים מתחום המשפט הפלילי , ולצד הפגיעה בחירות הכללית , שהיא עצמה מצדיקה ניתוח של העברה בראי המבחנים החוקתיים , יש להתייחס גם לשיקולים חוקתיים נוספים הרלוונטיים לענייננו , ובפרט לפגיעה בחופש ההתאגדות . רבות נכתב על התועלת הגלומה בהתאגדות להגשמתו העצמית של הפרט , לקידום יעיל של שאיפות פוליטיות וחברתיות במדינה דמוקרטית-ליברלית ולשיפור איכות החיים במדינה המודרנית . חופש בטרור , שם , בעמ' ; 83-93 שי ניצן " המאבק בטרור כלחימה : היבטים משפטיים" דמוקרטיה נלחמת בטרור , שם , בעמ' . 119-140 47 בהקשר זה , ובהמשך לכתיבה בתחום זה בעולם , מבחינה דפנה ברק-ארז בין שני מודלים להתמודדות של דמוקרטיות עם הטרור ברמה המוסדית ( דפנה ברק-ארז " המאבק המשפטי בטרור : ההיבט המוסדי" עיוני משפט לב . (( 2010 ) 47 " המודל החקיקתי" הוא מצב שבו מדינה מפעילה אמצעים במאבק בטרור על יסוד חקיקה מסמיכה - ובמקרה האידאלי , מפורטת - המעניקה סמכויות ספציפיות בתחום זה . " המודל הביצועי" הוא מצב שבו המדינה מפעילה אמצעים במאבק בטרור מכוח סמכויות רחבות וכלליות המוקנות לרשות המבצעת , כמו צווים נשיאותיים או...
אל הספר