כפי שכבר הוזכר קודם לכן , העותרים בבג"ץ עג'ורי היו אחיו ואחותו של המחבל אחמד עלי עג'ורי , שיוחסה לו פעילות טרור ענפה שעיקרה שילוח מחבלים מתאבדים נושאי חגורות נפץ . בין היתר יוחסה לו האחריות לפיגוע בתחנה המרכזית בתל אביב שנהרגו בו חמישה אנשים ורבים אחרים נפצעו . אלא שבפסק הדין לא הוזכרה עובדה חשובה : האח המבוקש נהרג בידי צה"ל כחודש לפני מתן פסק הדין . בהינתן עובדה זו עולה השאלה אם התקיים עוד הטעם שבגינו נטען כי האחים מסכנים את ביטחון המדינה . האם אכן מדובר בצעד מניעתי או שמא מדובר בצעד עונשי ? זאת ועוד , היות שתיחום מגורים נתפס כפחות חמור ממעצר מנהלי , יש חשש שמקבלי ההחלטות יסתפקו ברמת הוכחות או ברמת הסתברות נמוכה עוד יותר . השאלה מתעצמת לנוכח הספק העולה באשר לתועלת שבשימוש באמצעי של תיחום מגורים . העובדות הקשורות לבג"ץ עג'ורי הן דוגמה לחשש שרשויות הביטחון פועלות לפעמים ממניעי ענישה או תגובה על העבר ולא מתוך שיקולי תועלת הצופים פני עתיד . חשש זה מתעורר גם בבדיקה של מקצת הסיכולים הממוקדים .
אל הספר