המציאות הביטחונית של מדינת ישראל אילצה אותה מיום הקמתה להתמודד עם שאלות על האיזון בין הזכות לביטחון ולחיים של כל תושב והאינטרס הביטחוני של הציבור כולו ובין זכויותיו של הפרט ומידת הפגיעה האפשרית בהן . במרוצת השנים עבר שיח האיזון תמורות לא מבוטלות . המגמה הכללית היא עלייה במשקל שניתן לזכויות הפרט ונגיסה בקדושתם של האינטרסים הביטחוניים . נראה כי הזמנים שעברו חידדו במידה רבה את שיח הזכויות הישראלי ואת הקשר שלו עם השיח הביטחוני . רוב מדינות המערב אינן פועלות במציאות כזאת . אין עוד מדינה מערבית שהחשש הקיומי מקנן בה במוחשיות גדולה כל כך ; אין עוד מדינה מערבית שנאלצת להתמודד עם טרור ברמה יום יומית קרוב למאה שנים ( במניין זה כלול כמובן מאבקו של היישוב היהודי בארץ ישראל . ( עד שנת 2001 הייתה התמודדותן של רוב המדינות המערביות עם איומי הטרור ( שמטבעם מציפים את הסוגיות המשפטיות אל פני המציאות ) מוגבלת מבחינת משכה או היקפה . התוצאה של מציאות זו נעה בין ניסיונות רצופים ולא תמיד מוצלחים לתת מענה חקיקתי לאיום הביטחוני ובין תגובות חסרות רסן שמטרתן לתת מענה ביטחוני אד הוק ( למשל , המעצר ההמוני של יפנים ב...
אל הספר