עכשיו שאתם שוב שניים נשאר רק לדבר אל השמים והבית שגדלנו כל השנים ייסגר עוד מעט לעולמים . אמא עכשיו כבר לא יקרה לך כלום יותר אפשר לשחרר . עטופה בשמיכת פיקה אהובה מגוללת שנים של יחד ותקווה את יורדת היום אל הקבר לא יקרה לך כלום יותר עכשיו אפשר שיהיה בסדר . מכל הסיפורים אני אוהבת איך בימים הנוראים של המלחמה את נפרדת כשדפקו בדלת ביתך כבר היית לבושה , ארוזה , מוכנה נערה צעירה לא מסכימה לקבל השפלה אמרת להורייך היו שלום בינתיים ויצאת לדרך לא נודעת רק לא לשבת בחיבוק ידיים . זה סיפור קטן שיש בו הכול משלך בחיים . כמו זמזום שנלכד בתפילה ביקשתי להיפרד ממך כשאת ישנה תפילתי התקבלה היי שלום בינתיים . אוהבת , שלומית
אל הספר