לויטקה – מילים שבאו עם השנים / אביה רבין

כשאני חושבת עלייך אני חושבת על תהפוכות הגורל , על החיים העולים על כל דמיון , על היש מול האין , על החי ועל המת , על המזל ועל השכל , על הקרוב עד מרחק , על הרחוק עד כדי קרבה . אני חושבת על המסרגות הנצחיות שלך לאורך ילדותי ועל הסוודרים הצבעוניים שהלבשת בהם את ילדינו ; על ההקשבה – לכל מה שמתרחש מבלי לפספס ומבלי להחסיר , ועל ההישארות בצל – על כל נוכחותה ועוצמתה . אני חושבת על גזרתך הדקה וצעדייך הזריזים ועל הצטרפותך דרך אגב לכל מה שחי ומלהיב ומעניין – ועל השקט שבו זה נעשה . בלי שום קשקוש . אני חושבת על הצבעים ועל פיסות הנייר וקוביות המשחק , שהן אמנות הגמישות , השינוי והאפשרויות שהם את . אני חושבת על עיקר ותפל , על גיל ואין-גיל , על כאב שמשחית ועל כאב שמצמיח ; על חיבור לכל מה שהיה ועל הינתקות מכל מה שהיה לכבוד מה שיהיה ; על כנף פצועה ועל כנף ממריאה , על אומץ ועל ויתור , על סיכוי ועל סיכון . כשאני חושבת עלייך , אני חושבת על התבונה , על היכולת להיות נגיש לסבל ולשמור את המרחק הראוי , על הפרופורציות , על ההתאמה , על לאהוב ולהשאיר אוויר , על לגנון ולתת לצמוח , על הזרימה עם ועל הבידול מהזרם . אני חו...  אל הספר
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'