לויטקה על הימים ההם שהיית בלונדינית זוהרת מתעתעת עיני הגרמנים כרוח תזזית הנחתם ל ספר ל יל דים כל עוד הם ילדים במשתף ; על הטרוף הטהור של שפויי-דעת . בלי בית , בלי ארצך , בלי חסות אפלו בלי צבע שערך ! – הנחתם שתספרו לנכדים כשיגדלו משתף ; מי ימלל גבורת שתיקתך ביום האחד שקול כנגד כל הימים בסלון קיטרניג ממול חדר הנתוחים כשכל אחד היה קורא לנשמה ח יי ! מאחורי הפרגוד , לגורלו ב נפ רד .
אל הספר