עם הקמת המדינה סברו מנהיגי הזרם האידיאולוגי האמצעי , הלא - ציוני , ובראשם החזון איש , כי יש לפעול לבידול תרבותי וחברתי של האוכלוסייה החרדית מכלל החברה הישראלית . החלטה זו , המבכרת את החינוך ה " חוסם " על פני החינוך ה " מחסן , " מבוססת על הצעתו של אברהם אבינו לבן דודו , לוט , אחרי שלא שבע נחת מהתנהלותו : "הלא כל הארץ לפניך , הפרד נא מעלי . אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה " ( בראשית יג . ( ניתן להצביע על שלושה גורמים עיקריים להחלטה שהובילה לניתוק שותפות הגורל בין החרדים לכלל הציבור הישראלי : הראשון , טעם מחאתי : ההיפרדות הונהגה כמחאה על מעשיהם של קברניטי המדינה והציונות , שפעלו לחילונה של הארץ . שותפות עמם היתה עשויה להעניק לגיטימציה להתנהלות הרוחנית הפסולה שמקורה היה אז בכפירה ובמרידה בקדוש ברוך הוא . ואולם טעם זה איננו מספק . אף מנהיגי הציונות - הדתית מחו כנגד התנהלותם של מנהיגי המדינה וזאת מבלי להתנתק מהחברה הישראלית . מדוע החרדים בחרו בהיפרדות דווקא ? טעם שני וחשוב מקודמו , תרבותי בעיקרו : האתוס החרדי הישראלי נבנה באמצעות שלילת החילוניות והציונות . ההתבדלות יצרה זהות תרבותית , חבר...
אל הספר