" ההשקפה הטהורה " הנה מושג חרדי המקפל בתוכו את האידיאולוגיה החרדית הישראלית , כפי שנבנתה בשלושת הדורות האחרונים . האמונים על עיצוב השקפה זו הנם גדולי ישראל , ודבריהם מובאים אל הציבור בעיקר באמצעות טורי הדעות בעיתונות החרדית , הנכתבים בדרך כלל על ידי אחד מעורכי העיתון , מי שנחשב לאיש אמונם של הגדולים , לאור חשיבותו הרבה של התפקיד . " ההשקפה הטהורה " בנויה על ארבעה מרכיבים עיקריים : לימוד התורה באמצעות חברת הלומדים ; מרכזיותה של ההלכה על כל דקדוקיה והנהגותיה ; ציות עיוור ל " דעת התורה " ומרכזיותו של החינוך החרדי . לכל אלו מצטרפת כמובן ההשקפה הדתית הבסיסית , שלפיה העולם הזה איננו אלא פרוזדור לחיי העולם הבא . העולם הזה , על שלל פיתוייו החומריים , הנו שרשרת ניסיונות שעל האדם לצלוח , תוך שהוא מזכך עצמו זיכוך אחר זיכוך בהתנזרות מפיתויי היצר ובהתגברות עליהם , בדרכו אל חיי הנצח . מכיוון שבפרקים הקודמים נכתב בהרחבה על חברת הלומדים והתפתחותה , יוקדש פרק זה לשלושת המרכיבים הנוספים של ההשקפה הטהורה : ההלכה , דעת התורה והחינוך .
אל הספר