מלכתחילה , הצורך בספרות חרדית לא היה ברור לכול . מרבית החרדים נמנעו מלקרוא ספרות פנאי , והסתפקו בעיתונות החרדית שאחת לשבוע כללה אף מוספים לגברים , לנשים ולילדים . הילדים היו קוראים סיפורי צדיקים , החל בשלמה המלך וחוכמתו , דרך סיפורי התנאים והאמוראים שלוקטו בסדרת " כה עשו חכמינו " ודומיה , וכלה בגדולי הדורות האחרונים . ליום ההולדת , לאפיקומן או למתנת חנוכה היו הילדים מקבלים את ספרי הביוגרפיה על חייהם של גדולי ישראל , שיועדו להעביר מסר חינוכי ועיצבו את אישיותם של צעירי הצאן . מעטים מאוד היו הספרים שיועדו לבני הנוער או למבוגרים . אלו היו ספרי הרב ש " י זוין והרב אליהו כי - טוב , שהתבססו על סיפורי החסידים , ספריו של הרב דוד זריצקי , שעסקו בגבורה היהודית ובחייהם באירופה וביישוב הישן במאה העשרים , וסדרת ספרי הרב מאיר להמן , שכללה סיפורים אלמותיים על דמויות יהודיות בימי הביניים , ספק אמיתיות ספק בדיוניות . ספריו של להמן , שנכתבו במאה הי " ט בגרמנית , תורגמו לעברית בעבור הצעירים , אך מחנכים רבים הביעו ביקורת בשל הפתיחות שבה נכתבו , שלא התאימה לתלמידי הישיבות החרדים . אלו מבני הדור השני שהתחנכו...
אל הספר