המחשב , המהווה כיום פריט טריוויאלי כמעט בכל בית מודרני , נתפס כאחד מאויבי היהדות החרדית . זאת מכיוון שהמחשב פתח פתח לתרבות פנאי קלוקלת , שלא היתה חלק מהציבוריות החרדית עד לתקופתו . אמנם , במהלך שנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת , כאשר המחשב נתפס יותר ככלי עבודה ועלותו היתה גבוהה , הקהילה החרדית לא ראתה בו איום של ממש . אולם עם הפיכתו לפריט השווה לכל נפש ועם כניסתו של כונן התקליטורים שהעניק את האפשרות לצפות בסרטים באמצעות המחשב , הלכה התמונה והתבהרה : המחשב הכניס מהדלת האחורית את התכנים הטלוויזיוניים שנאסרו בתכלית . במלחמת החורמה כנגד הטלווויזיה , ניצחה היהדות החרדית באופן מוחלט . אך בשנות השמונים והתשעים התחזתה הטלוויזיה למחשב והתנחלה בכל בית חרדי . אם עד היום לא היתה יכולה המשפחה החרדית לצפות בסרטים , בהיעדר מכשיר טלוויזיה , הרי כעת כל שעליה לעשות הנו להשיג את התקליטור ולצפות בו באמצעות המחשב . וכצפוי , חיש מהר התפתחה תעשייה מחתרתית בתוככי הרחוב החרדי , שכללה השאלה והשכרה של סרטים הצרובים על גבי תקליטורים לצפייה . לכך התווספו סרטים שהופקו בעבור הציבור החרדי ברוח שתאמה את ערכי הציבור...
אל הספר