חברת הלומדים שנוסדה בתחילת ימי המדינה , התבססה על עבודתה של האישה , הנדרשת להיות המפרנס העיקרי של הבית . זאת כפשרה אידיאולוגית שנועדה לאפשר את שגשוגה של חברת הלומדים , אף שהיא מנוגדת לתפיסה שרווחה באירופה החרדית טרום הקמת המדינה , שלפיה תפקידה של האישה הנו בהחזקת הבית פנימה ( אלאור , . ( 1992 ואמנם , מרבית הנשים החרדיות שבעליהן אברכים , יוצאות לעבודה מדי יום ביומו במגוון מקצועות . בתחילה התמקדו הנשים במשרות ההוראה , שהעניקו להן את התנאים המיטביים לשלב בין עבודה מכניסה לבין גידול הילדים . המורות זכו ליום חופשי בשבוע , לחופשות ארוכות המקבילות לחופשותיהם של הילדים , לשנת שבתון וכמובן - לשעות עבודה נוחות המסתיימות בשעות הצהריים . ואולם עם השנים קטן הצורך במורות , ונשים רבות עברו להתמקצע באמצעות הסמינרים במקצועות היי - טק וניהול חשבונות , מקצועות הנהנים מביקוש גבוה יותר . במקרים אלו , אף ששכר העבודה עשוי להיות גבוה משכרן של המורות , הרי שתנאי העבודה אידיאליים פחות . לעתים נדרשות הנשים לעבוד בסביבה שאיננה חרדית והעבודה עשויה להימשך עד לשעות אחר הצהריים , כשרבים מהילדים כבר חזרו מבתי הספר ומה...
אל הספר