כפי שנזכר לעיל , הבנות החרדיות באירופה לא זכו להשכלה פורמלית , שכן לימוד התורה הנו מצווה המוטלת על הגברים בלבד , ואילו לימוד שאר המקצועות לא נדרש . האישה הצעירה נדרשה לפתח מיומנויות ביתיות שוטפות , שכללו בישול , ניקיון , טיפול בבגדים וגידול הילדים . תפנית משמעותית התרחשה עם קום מדינת ישראל . לתפנית זו היו שלושה מוקדים : ראשית , נחקק חוק לימ וד חובה שחייב הענקת השכלה פורמלית לכל צעיר וצעירה ישראלים . האפשרות להשאיר את הבנות בבית , נראתה בלתי - אפשרית . שנית , בהתאם למסמך הסטטוס קוו המפורסם משנת , 1947 העניקה המדינה אוטונומיה מלאה לחינוך החרדי שאוגד על ידי " החינוך העצמאי " והועמדו לו תקציבים גבוהים מהקופה הציבורית . שלישית , מהפכת " חברת הלומדים " שהחלה להירקם , חייבה את האישה ללמוד מקצוע מכניס שיאפשר לגבר להמשיך ולשבת באוהלה של תורה . שלושת אלו הובילו להקמתם של תיכונים לבנות חרדיות , שנקראו " סמינר " על שם מטרת ם העיקרית שהיתה להכשיר את הנשים הצעירות לחיים מקצועיים . בראש ובראשונה נחשבה משרת ההוראה מתאימה במיוחד לאישה המטופלת בילדים , וכך הפכו התיכונים החרדיים לבנות ל " סמינרים למורות ...
אל הספר