לוח השנה החרדי שונה מהותית מהלוח החילוני . ראשיתו של השינוי בהתייחסות ללוח העברי ולא ללועזי . הצעיר והצעירה החרדים אינם מכירים את חודשי השנה הלועזיים , בדיוק כפי שחבריהם החילונים אינם מכירים את חודשי השנה העבריים . מבחינתם , החופש הגדול - "בין הזמנים " איננו באוגוסט אלא בחודש אב . חג הפסח איננו באפריל אלא בניסן . החרדים משתמשים בלוח העברי לא רק לצרכים הלכתיים , אלא אף בחיי היומיום . ימי הולדת , ימי נישואים ולהבדיל , אף ימי זיכרון , נקבעים על פי הלוח העברי . כאשר מבקשים לקבוע תאריך לאירוע מסוים , ינקבו בתאריך העברי . כך במועד לחתונה , לאספת הורים וכדומה . גם בשיחות היומיום שבין אדם לחברו ההתייחסות תהיה ללוח השנה העברי בלבד , למשל : "תלווה לי כסף עד י ' בשבט " . אף מלגות האברכים ניתנות בדרך כלל בכל ראש חודש עברי ולכך יש משמעות כלכלית מעניינת : מכיוון שהחודש העברי קצר מן החודש הלועזי ביום אחד , הרי שבשנה מקבל האברך עוד כאחד - עשר ימי משכורת . אחת לשלוש שנים בקירוב , כאשר השנה העברית מעוברת ומתווסף לה החודש השלושה - עשר , מקבל האברך חודש משכורת נוסף . עוגני השנה בציבור החרדי הנם מועדים עבר...
אל הספר