סממני הלבוש של חברי הקבוצה מציגים לעין כול את השתייכותם הקהילתית . הגברים חובשים דרך קבע כיפה שחורה לראשם ובשבתות או בטקסים חגיגיים ילבשו חליפה ומרביתם אף יחבשו מגבעת . החסידים שבהם יימנעו מלהתגלח , אך יטפחו את זקנם ויסדרו אותו . החרדים המודרניים מתרחקים מקוד לבוש הפנאי החילוני ויימנעו מללבוש בגדים " זרוקים " לפי האופנה המערבית הצעירה , ואולם בה במידה יימנעו חרדים אלה מלהתלבש בימי חול לפי קוד הלבוש החרדי , הכולל חולצות לבנות ומכנסיים כהים . על שום חולצותיהם הכחולות בדרך כלל , המבליטות את השוני בינם לבין בני התורה הלבושים בשחור - לבן מסורתי אף בימי חול , הם מכונים ברחוב החרדי " הצווארון הכחול . " נשות הקבוצה יכסו את ראשן בפאה נוכרית , אף אם ארוכה ומודרנית מאוד , ויקפידו על קודי צניעות חרדיים בסיסיים . כך למשל , לא יקפידו הנשים על שרוולים המכסים את המרפקים או על אורך חצאית מעבר לברך , כנדרש בציבור החרדי , אך עם זאת השרוול והחצאית לא יהיו קצרים מדי . הלבוש הנשי ממחיש במידה רבה את ההליכה על קו התפר , תוך מתיחת הגבולות ההלכתיים עד לקצה . למאפיין החיצוני משמעות רבה , שכן הוא מסמן ומשייך כמעט...
אל הספר