מלכתחילה , האידיאולוגיה של חברת הלומדים במדינת ישראל התגבשה כהוראת שעה לנוכח מכה אנושה שספגה היהדות החרדית במאה הקודמת , מחוץ ומבית . מחוץ : עולם הישיבות , שרובו ככולו היה במזרח אירופה בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה , הושמד כמעט כליל . בני הישיבות , רבניהם וגדוליהם , הובלו למשרפות ולתאי הגזים , ואיום כליה גשמית ריחף על יהדות אירופה . המשבר מבית החל עוד קודם לכן עם התעוררות האמנציפציה , והמשיך לאחר מכן עם פריחתן של תנועות ההשכלה ( המאה הי " ט ) והציונות ( שלהי המאה הי " ט וראשית המאה העשרים . ( תנועות אלה העמידו את עולם הישיבות בסכנה רוחנית והיוו חלופה מודרנית וקורצת לצעירים החרדים . גדולי התורה החרדים במאה הקודמת נקלעו למצב של מלחמה באויב חדש , לא אויב המאיים להשמיד בכוח הזרוע , אלא תנועה בעלת תוכן המציעה חלופה מפתה , שבני הדור הצעיר עשויים לפנות אליה מרצונם . על פי האתוס היהודי , המלחמה באויב הרוחני המבקש להשמיד את הנפש , גדולה יותר מן המלחמה באויב המבקש להשמיד את הגוף . החרדים הליטאים בני הדור הראשון להקמת המדינה , שהונהגו בעיקר על ידי החזון איש , החשיבו את משימת הצלת עולם הישיבות ...
אל הספר