זרמים רבים ומגוונים קיימים בערוצים וביובלים בהם מהלכים המדרשים מראשית היווצרותם ועד לימי הביניים . באחד מהזרמים הללו עוסק מאמרינו , שניתן להציע לו כותרת משנה : "מהסיפור הדרשני לסיפור המקראי המשוכתב . " המאמר עוסק במקורות שונים המתארים את לידתם והצלתם של ילדי ישראל במצרים בזמן השעבוד והגזירות הקשות , ופרופ' שנאן מראה בו בדרך יסודית ומרתקת כיצד סיפור דרשני שעוצב בתקופת התנאים פושט צורה ולובש צורה במשך השנים , עד הגיעו בימי הביניים להיות סיפור מקראי משוכתב . שינוי ז'אנרי זה מביא את שנאן להעמיד במאמר שאלה עקרונית ומסקרנת : 'כלום רשאים אנו , או יכולים אנו , לגשת אל הטכסטים שלפנינו ולשער מתוכם - בדרך של הליכה אחורנית - פסוקים ומדרשי פסוקים אשר עמדו פעם ביסודם אך נעלמו מן העין ' ? תשובתו הזהירה אך הברורה של שנאן היא חיובית . יש מקום למחקר לעסוק בכך , ושכרו הרב של עיסוק זה בצידו . ראוי לציין שיש גם גלגולי מדרשים שאינם מסתיימים ב'מקרא משוכתב' או ב'אגדה חופשית' אלא בדרשות ובסיפורים דרשניים בסגנון מדרשי הדומה למדרש הקדום , כגון מדרשים מהז'אנר התנחומאי שיצירתם נמשכת עד מפנה המאות האחת - עשרה והשתי...
אל הספר