השיגעון והטפול הפסיכולוגי-פסיכיאטרי הם נושאים אהובים על הקולנוע . נדבר כאן על שני סרטים כמעט לא מוכרים ; ' הכיוון דרום מזרח - ו , ' ' קיי פקס . ' בהם מופיע בבית חולים פסיכיאטרי אדם שמאמין שהוא " מכוכב אחר , " שהרופאים מאבחנים כחולה-משוגע ואילו החולים מזהים כגואל-משיח , מביא חזון ומרפא , ואנחנו , הצופים , נעים בין שתי העמדות האלה ונשארים בסימן שאלה . סימן השאלה הזה הוא בעיני סימן גדולתם של הסרטים האלה . לנושא השגעון יש ' רייטינג . ' הוא דרמטי ומושך קהל . כאן הסכנה לשימוש קולנועי בוטה , מלודרמטי , מוגזם ולא אמין בסבל אנושי . בספרו ' תולדות השגעון בעידן התבונה , ' מספר פוקו שבתחילת המאה ה- 19 היו בתי חולים לחולי נפש שהציגו את המשוגעים לראוה לאנשים שבאו לצפות ושילמו על כך . שימוש הקולנוע במשוגע מזכיר לעתים את דברי פוקו . 136 F למזלנו , יש גם סרטים בעלי איכות , ואנחנו נתייחס כאן לסרטים רציניים מאד ששופכים אור לעמקי הנפש . לי אישית הם תרמו לתובנות על הגבול הדק בין שגעון ושפיות , על כיסופי הגאולה של כל אחד מאתנו , והגרנדיוזיות שאורבת לפתח של כל מי שבטוח שבידו האמת המוחלטת . 136 מישל פוקו , תו...
אל הספר