ישנן מספר מגמות מרכזיות בציפייה היהודית למשיח . האחת , נקראת ה ' מגמה האוטופית , ' הרואה את המשיח כמכונן מציאות חדשה , אשר לא הייתה מוכרת לנו מימי העבר . השנייה , 'מגמה רסטורטיבית , ' הרואה את העתיד המשיחי כמחזיר את עטרת העבר ליושנה , תוך שיפורים נצרכים . ביטויים כמו ' להחזיר עטרה ליושנה '; ' חדש ימינו כקדם '; ' השיבה שופטינו כבראשונה '; ' וערבה לה ' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות , ' מבטאים שאיפה זו . יש המחלקים באופן שונה בין עתיד משיחי אפוקליפטי , מעין עולם אחר , השונה אפילו באופיו הפיזיקאלי מהידוע לנו - " שמים חדשים וארץ חדשה " ; 26 F או כדרשתו של רבן גמליאל : "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת " . 27 F לעומת זאת יש המחזיקים במציאות עתידית-משיחית נטורליסטית , כפי שבאה לידי ביטוי באמירה : "עולם כמנהגו נוהג , " " אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד 26 ישעיהו ס ; 17 ה " וראה את מגמתו של רס " ג , אמונות ודעות , מאמר . 'ט 27 תלמוד בבלי , שבת ל ' ע . ב " מלכויות בלבד " , 28 F או כפי שהשתקף המתח בין התפיסות בתגובת התלמיד לדברי רבן גמליאל בגמרא : "לגלג עליו אותו...
אל הספר