אנטולי מישייב רבות נכתב על עידודה של הלאומנות בברית המועצות בשלהי שלטונו של סטאלין , ובכלל זה על המערך התעמולתי שבו תפס הסטראוטיפ של היהודי את מקומו בהדרגה . מערך זה שימש לצרכיו הפוליטיים של סטאלין בברית המועצות שלאחר מלחמת העולם השנייה . יחסו של סטאלין אל היהדות הסובייטית נגזר ממערך זה . היחס הזה מהדהד אף מתוך העדויות משנות ה-30 -20וה של המאה הקודמת . אמנם עדויות אלו , שאותן חשפו אי-אלו חוקרים בני זמננו שאשוב אליהם בהמשך , הנן בודדות ונקודתיות . היה אפשר לשער שסטראוטיפ היהודי החל לקרום עור וגידים הרבה לפני שבא לידי ביטוי במערך לאומני בוטה בשלהי שלטונו של סטאלין . ניתן לשער שיחסו של סטאלין אל היהודים לא נוצר יש מאין ולא בא לידי ביטוי עיוני ומעשי רק בשנים האחרונות לשלטונו . אולם בשנות ה-20 ( ובתחילת שנות ( ה-30 נחשב העיקרון האינטרנציונלי הרשמי לנעלה . עיקרון זה לא הותיר כל מקום ללאומנות ואף לא לגילויי לאומיות בקו המדיני-פוליטי והאידאולוגי הרשמי של ברית המועצות . אי לכך , אף על פי שקיימות עדויות בודדות ללאומנות משנות ה-20 ולשנות ה-30 המוקדמות , קשה לבסס את קיומה של הסטייה מהקו הרשמי . הא...
אל הספר