הסמלנות ) סימבוליזם ( היא מעין שפה עתיקה , ויזואלית , הקשורה לזכירה יותר מאשר ללמידה . שפת הסימבול מתקיימת בשולי המודעות , ומובנת אינטואיטיבית , בלי הזדקקות למילים . הלשון הסימבולית היא הסובייקטיבית ביותר , ומציינת עולם הנתפס על ידי חושים המביעים אסוציאציות אישיות ופרטיות לחלוטין . משמעות האסוציאציות תלויה במטען האמוציונלי המלווה אותה : " אמנם המשורר משתדל להגיע מבעד למילים הללו ובעזרתן ל'משהו' נצחי העומד מאחוריהן , אך האובייקט ' השקוף , ' העומד בינו לבין אותו הנצחי והמוחלט נתפס על ידי החושים הגורמים לעתים קרובות לשכרון , לסחרחורת . " תכופות מתחלפות המילים " סמל" ו"סימן , " אך לעתים קרובות משמעויותיהן שונות . קושי עלול להתעורר כאשר " סימן" — התייחסות מדויקת — עשוי לכלול " סמל , " ואילו " סמל" — אמצעי סוגסטיבי — עשוי לכלול " סימן . " ההגדרה ל"סימן" היא התייחסות מדויקת , על כן חייבת היא לכלול את ה"סמל" בהיותו גם הוא התייחסות מדויקת . ההבדל הוא , ש"סימן" הוא התייחסות מדויקת לדבר מה מוגדר , ואילו " סמל" הוא התייחסות מדויקת לדבר–מה בלתי מוגדר . סמל מהו ? ״חפץ מסוים , המציין תכונה , מצב נפש ...
אל הספר