המחזה מתרחש במאה ה , 20 כאשר הזמן המדויק נמסר על ידי המחברת : " כשנתיים אחרי מלחמת העולם השנייה ספטמבר " 1947 ) שם , בדף המידע המקדים את המחזה ... " . ) על ידי קביעת המרחב ' באחת מארצות מרכז אירופה ... ' ועל ידי קביעת המקום : ' ארמון עתיק' שוותה לאה גולדברג למחזה האקטואלי הכבול אל מקומו ושעתו יסוד היסטורי חזק ומשכנע . " נתון זה מתאר את הזמן הפיזיקלי , המוחלט , כמו גם את הזמן הקולקטיבי היסטורי המשותף לכולם . לנה , אשר " זמנה המוקפא" הוא זמן השואה , משמשת חוליית קישור , שבאמצעותה מתקיימת חדירת העבר לתוך ההווה , שהוא הזמן האמיתי המוצג כזמן העלילה . לנה היא זו שחווה יותר מכולם את זמן המלחמה על התרחשויותיו : " כאשר באו הגרמנים ... זאת אומרת הם כבר היו פה בארץ — קודם . הרבה זמן . אבל כאשר הם באו אל ביתנו ... אני ברחתי . תחילה הסתתרתי בבית ואחר כך ברחתי — אינני יודעת איך . הם לקחו את אבא ואת אמא — ואת זוסקה הקטנה ואת פאול — ואני ברחתי . אני הסתתרתי ביער . כמה ימים — ובלילות — אני הלכתי — אני הלכתי ולפעמים אני שרתי" ) שם , עמ' . ) 67 עד לרגע שבו אוסף הרוזן את לנה לארמונו , ובכך הופך למושיעה ...
אל הספר