3. הזמן ב"בעלת הארמון״ וב"ציורים הנבחרים"

בבעלת הארמון וב"ציורים הנבחרים" הזמן הוא נושא מרכזי מבחינה עיצובית — תפאורה , תכנית וסימבולית . הזמן מקבל ביטוי בולט באמצעות שעון , אביזר המוצב במרכז היצירה והבמה , ובמרכז ה"ציורים הנבחרים . " בהוראות הבימוי נאמר : ... " מעל לשטיח הקיר בין ארונות הספרים במרכז , שעון עתיק עם קוקייה״ ) שם , עמש . ) 3 במחזה הכתוב אין בדרך כלל הוראות בימוי מפורטות , אך בבעלת הארמון הרבתה לאה גולדברג במתן הוראות מדויקות . ייתכן שהעדר עושר של טקסטים בימתיים מקוריים בשנותיה הראשונות של המדינה , הביא את הבימאי , גרשון פלוטקין , להזמין את המחזה מלאה גולדברג . המחברת הפכה לשותפה פעילה בהעלאת המחזה , ובדקה את הטקסט כ"עובר את הרמפה . " בתהליך זה פרטה את הוראותיה , שנקלטו כחלק אינטגרלי מן הטקסט עצמו . הוראות אלה מכתיבות את התפאורה אשר : " מגדירה את הפעולה בחלל ובזמן , ויכולה לכלול סימנים , הקשורים בנסיבות אחרות לחלוטין . די לומר , כי התחום הסמיולוגי של התפאורה התיאטרונית רחב כמו זה של כל האמנויות הפלאסטיות : ציור , פיסול , ארכיטקטורה , אמנות דקוראטיבית״ . השעון המוצב על הבמה עתיק וריאליסטי , ואמור למדוד זמן פיזיקלי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל