הגלובליזציה של השנים האחרונות היא תהליך נוסף של היחשפות הציבור בארץ ובעולם למאכלים חדשים . הגלובליזציה התרבותית מטשטשת את המאפיינים הייחודיים של המטבחים הלאומיים , ובמדינות רבות אפשר למצוא מאכלים זהים שמוצאם ההיסטורי נשכח , כגון המבורגר , פיצה , פסטה ופלאפל . הפתיחות לשווקים ולמוצרים חדשים , התפתחותן של טכנולוגיות בישול מתקדמות ונגישותם של ערוצי התקשורת המודרניים חושפים את הציבור למוצרי מזון ולמאכלים חדשים , אשר על כן תופעה זו מצריכה גם היא התמודדות עם שאלות הנוגעות לברכותיהם של המאכלים החדשים . הדיונים הענייניים בברכותיהם של סוגי מזון חדשים מעוררים את הרושם כי היהדות העכשווית אינה רואה במאכלים שמקורם בתרבויות זרות ( אוכל סיני , יפני , הודי או ' מזון מהיר , ' המסמל את התרבות המערבית החופשית , ( איום תרבותי או מטשטשי זהות יהודית כל עוד רכיביהם או אופן הכנתם אינם סותרים את חוקי הכשרות . עובדה זו מחזקת את הטענה שליאורה גביעון העלתה כי הגלובליזציה אינה מבטלת תרבויות אתניות או לאומיות אלא נשזרת בהן . פתיחתם של מטבחים של תרבויות שונות לציבור הרחב לצד ייצורם של רכיבי מזון חדשים ידרשו את התמוד...
אל הספר