פרק שלושה עשר: השפעות גאוגרפיות, אקלימיות, תרבותיות וכלכליות על ברכות הצומח

הגירתם של יהודים למחוזות חדשים ויצירתם של קהילות ומרכזים יהודיים העמידו בפני פוסקי ההלכה אתגרים הלכתיים שנתעוררו בעקבות השינויים במקום ובזמן . המציאות החדשה חייבה התמודדות עם שאלות הלכתיות הקשורות לבוטניקה , לחברה , לתרבות ולכלכלה . במקורות הרבניים מתקופת חז"ל ועד לדורות האחרונים מצויות דוגמאות למכביר מתחומי הלכה מגוונים הקשורות לבעיות שמקורן בתנאים סביבתיים , למשל , השגת שמן זית להדלקת נר שבת או נר חנוכה באזורים באירופה שבהם הזית , שהוא עץ ים תיכוני , אינו גדל ; השגת חסה ( חזרת ) לשם קיום מצוות מרור בליל הסדר בארצות אירופה ; אכילת לחם מתבואה חדשה ( איסור ' חדש ( ' באזורים קרים ומושלגים באירופה , שזריעת חמשת מיני דגן מתאחרת בהם לאחר טז' בניסן ; השגת ארבעת המינים , במיוחד לולבים , הדסים ואתרוגים בארצות אירופה , שהם אינם גדלים בהן , שאלת גשמים באזורים טרופיים שגשמי קיץ יורדים בהם , וכן זמן אמירת ברכת האילנות , שזמנה המקורי הוא בחודש ניסן , באזורים חמים , שהפריחה בהם מוקדמת , או באזורים קרים באירופה , שהיא מתאחרת בהם . בפרק זה יתמקד הדיון בכמה היבטים שהשפיעו על ברכותיהם של מאכלים . בסוגיה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל