אגסי בר ( .Pyrus sp )

כינוי : אגסי יער ; יידיש : וואלד בערנש , בערן , בירן , שטיכבירנע , אשריצן מוצרים ושימושים קולינריים : פרות חיים ופרות יבשים , משקאות ולפתנים האגס נזכר לראשונה בספרות חז"ל , וייתכן שהגיע לארץ ישראל רק בתקופה זו . במקורות אחדים נזכר ה'קרוסטומל' לצד האגס , ויש חוקרים הסבורים שהכוונה לאגס ממין משובח . בפרשנות ימי הביניים נקרא האגס בשם ' אג'אץ' או ' אנג'אץ , ' כפי שנקרא בשם זה השזיף או המשמש , ומכאן הקושי להבחין ביניהם . בארץ ישראל גדל בר האגס הסורי , ( Pyrus syriaca ) ויש המזהים אותו עם ה'חיזרר' הנזכר בירושלמי כלאים פ"א ה"ד , כז ע"א . לרוב הפרי אינו ערב לחך , ומסתבר שמשום כך הוא לא נזכר במקורות ההלכה הארצישראליים לעניין ברכה . בספרות האחרונים באירופה נזכרו מינים שונים של אגסי תרבות וכן של אגסי בר שגדלו ביערות בגרמניה , בפולין ובהונגריה ' ) וואלד בערנש . ( ' בהתייחס לקביעת ' המחבר' שברכת אילנות סרק ' שהכל , ' מזכיר רבי דוד הלוי , שחי ופעל בפולין במאה ה , 17 מין של אגסים קטנים הגדלים ביערות בפולין . לטענתו , אלו פרות גרועים שאינם ראויים לאכילה כשהם חיים , ולכן יש לברך עליהם ' שהכל' גם לאחר ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל