שום , בצל וכרשה ' ) חציר ( ' נזכרו במקרא כירקות תאווה של עבדים במצרים שנאכלו כמתאבנים זולים לסעודותיהם הפשוטות ( במדבר יא : ה . ( בספרות חז"ל נזכרו ירקות חריפים פעמים רבות למדי , עדות למקומם המרכזי בסל הירקות הקדום . בימינו ירקות אלו משמשים לבישול או כתוספת לסלטים ולמאכלים , וממקורות ההלכה עולה שבתקופות ההיסטוריות יש שאכלום גם כשלעצמם . בספרות הפוסקים הובאו דעות שונות באשר לברכותיהם . כפי שנראה להלן , היסוד להצעות השונות הוא דפוסי אכילה שונים שנהגו במרכזים ובקהילות היהודיות , וכבר עמד על כך מחבר ה'דרישה' בדיון שלו בעניין ברכת השום : " ואל תתמה שלפעמים יברך על תומי בחיותן שהכל ולפעמים בורא פרי האדמה שהכל הולך אחר דעת בני אדם וסדרן . " רש"י הציע לברך על ירקות חריפים נוסח ברכה שלא נזכר בספרות חז"ל : " מברכין על מיני ירקות , כגון חזרת = ] חסה , [ שומים , כרשים ובצלים [ ... ] בורא מיני ירקות . " אפשר שרש"י החזיק במקור קדום המתעד נוסחה זו , אך הלכה למעשה לא הוכרע כדבריו .
אל הספר