קסטניה ( Castanea sativa )

ערבית : , כסתאנה , שאה בלוט ; יידיש : קישטן ; לדינו : קסטניאס זיהויים מוטעים : ערמון = ) דלב מזרחי , ( בנדק , = ) אגוז האילסר ) חלקים אכילים : הפרות האגוזיים שימושים קולינריים : פרות חיים , צלויים באש , מבושלים , אכילה עם פת לחם עץ הקסטניה זוהה עם כמה עצים במקרא ובמשנה . יש שזיהו אותו עם ה'לט' ואחרים עם ה'לוטם . ' חכמים אירופאיים בימי הביניים זיהו בטעות את הערמון המקראי ( בראשית ל : לז ) עם עץ הקסטניה , הגדל באירופה ולא באזור ארץ ישראל . את הערמון יש לזהות עם הדולב המזרחי , ( Platanus orientalis ) שהוא עץ גדול שפרותיו אינם ניתנים למאכל . נראה שרש"י הוא הראשון שטעה בכך . טעות לשונית זו חדרה ללשון העברית של ימינו , אולם חכמי דורנו הבחינו בין הדולב המזרחי לקסטניה . בימי הביניים כונו פרותיהם של כמה עצים ' ערמונים , ' וככל הנראה , הכוונה לשם קיבוצי של פרות אגוזיים בעלי קליפה קשה . באחת מתשובות הגאונים נמסר על מתכון להכנת חרוסת לליל הסדר המכיל בין היתר ' ערמונים לבנים' מבושלים ושחוקים , ונראה שהכוונה לקסטניה , שבשר האגוז בה בהיר . מתכון דומה הוזכר גם במקורות מאוחרים יותר . רש"י קובע בסידור ה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל